<h1>ארחות חיים הלכ' לולב סימן ט"ז</h1>
<h2>דף לה:</h2>
ניטל דדו והוא הראש הקטן ששושנתו בו פסול וכתב הב' ההשלמה יש אתרוגין שאין להן פטמא והן כשרין כלומ' שלא היתה להם מתחלת ברייתן אבל אותן שהיתה להן ונפלה חסרין הן ופסולין וכן דעת הראב"ד ז"ל. ניטל העץ שהוא תלוי בו מעיקר האתרוג ונשאר מקומו גומא פסול. כתב הר"י מקור' ז"ל אתרוג שנטלה פטמתו פסול עוקצו כשר פי' הריא"ף והר' יעקב בר יקר פטמתו חוטמו ועוקצו הוא שקורין זנב אבל הר"ש ור' יצחק הלוי פירשו פטמתו בוכנתו והוא מה שנכנס מן הזנב בתוך האתרוג כבוכנא באסיתא ועוקצו אותו שלא נכנס בתוכו ואנו הולכין כדברי שניהם להחמיר. כתב הר' יום טוב אשבי"לי ז"ל כל שנטלה השושנה שלמעלה אפי' עם הדד שבסופה ולא חסר באתרוג כלום כשר ואין לנו פיסול אלא כשניטל העוקץ ופטמתו ורוב האתרוגים יש שאין להם אותה שושנה ודד שלה והאתרוג הדר זולתם זו היא שטת רבינו הגדול הרמב"ן ז"ל וכן מצאנו בנימוקי קרובו ה"ר יונה ז"ל אעפ"כ כיון שלא נתברר הדבר בתלמוד יפה יש לנו לחוש ולומר דר' יצחק בא לפרש דנטלה פטמתו ששנינו אינה השושנה אלא בוכנתו של אתרוג בין אותה בוכנא שבראש תחת השושנה בין הבוכנא שבסוף העוקץ ועל שניהם שנינו נטלה פטמתו פסול אבל אם נטלה השושנה לבד או העוקץ לבד או שתיהם ושתי הבוכנות קיימות כשר וכזה ראוי להורות ולעשות מעשה ולא יותר מפי מורי ז"ל עכ"ל. נקב וחסר כל שהוא פרש"י ז"ל דחדא מלתא היא דאלו נקב בלא חסרון כשר ואנקב נקב מפולש שיש בו חסרון קאי ע"כ. והר"ף כתב ונהגו העם לפוסלו אפילו בחסרון כל שהוא ואפילו בלא נקב וצ"ע. עלתה חזזית עליו פי' כעין אבעבועות אם בשנים ושלשה מקומות פסול משום דמחזי כמנומר במיעוטו פי' במקום אחד כשר. והרש"י ז"ל פי' חזזית לקות שנתקש' האתרוג מחמת לקיה וכתב הר"י מקור' ז"ל אפילו במעוטן ואפילו במקום אחד אם עלתה על רובו פסול ואם עלתה על דדו אפילו כל שהוא פסול. והר"ש ז"ל כתב בהפך דבכלו כשר ובמקצתו פסול דהוה ליה כמנומר. והר"י כתב והשתא יש חומרא גדולה דמאי קרי מיעוטו ונראה דמיעוטו ר"ל מיעוטו פחות מחציו אבל הרביע והשליש לא מיפסיל. ויש לדקדק שלא יהיה בו חזזית כלל. מיהו לפי' הרב שפירש חזיז אבעבועות דקות אם כן אין זה מעין גרב שיש באתרוגין שלנו. אמר רבא ובחוטמו כל שהוא פסול פי' הר"ש ז"ל שלקה בחריץ של אתרוג כנגד הזנב בראש אחד של אתרוג פסול. וי"מ בעובי גבהו שמשפע לצד ראשו ופסול משום דאותו מקום נראה לעינים יותר. ירושלמי תמן אמרי רובו מצד אחד חוטמו כרובו לפסול וכתב הריא"ג ז"ל אלמא רובו ומיעוטו מצד אחד ולא מכל צדדין. וי"מ רובו ממש. והרב מלריאול"ה ז"ל כתב ומאד יש להסתפק דמאן לימא לן דאותו גרב שיש באתרוגין שלנו דלא מקרי חזיז ע"כ. וי"מ חזזית תרגום ילפת חזזן ווירוג"א בלעז. וכתב הראב"ד ז"ל שאם נולדו שאר פסליו' בחוטמו כגון יבש משהו או כתם לבן או כושי או אחד משאר פסליות כגון נסדק מחוטמו משהו פסול ע"כ. אמר רבא האי אתרוגא דאגליד כאהינא סומקא כשר ודוקא הקליפה בלבד אבל אם נטל מן הלבן עמה כלום חסר הוא ופסול איגליד מקצתו פי' הר"ף ז"ל כשר דהדר בריא כלו פסול. ואית דמפרשי אפכא מפני שהוא כמנומר.
